Untitled – Gold 2009

My very good friend Avital is having her first Art Exhibition in a few days, I am so looking forward to it and highly recommend you to visit it. Her collage Art is profound and strong both very womanly and feminine with a man’s world in the background, a danse full of surprises between several sides. The end result is an aesthetic technical performance.

Two years ago, Avital left her interior design career in Tel-Aviv to start realizing her long time dream, creating. Her Story is inspiring and I am full of admiration for those of us that pursue their dreams in real life.

I asked Avital to share with us her creative process when creating a collage picture, enjoy.

תעלומת ספיידרמ

כן ספיידרמן…

אני מתארת לעצמי שזה לא טריוויאלי להציג את עצמי דווקא דרך דמות בדיונית שקשורה באופן מסורתי יותר לעולמם של ילדים, אך השבוע בעודי עובדת על קולאז’ חדש, ספיידרמן נעלם…

גובהו 3 ס”מ רוחבו כ-1.5 ס”מ .

חיפשתי אותו בכל מקום אפשרי… בין העיתונים, על שולחן העבודה, ליד המחשב , בין קפלי המכנסיים ולצערי נאלצתי שוב להפריד בין פיסות הנייר והאבק שזה עתה טיאטאתי. גזיר גזיר הפכתי כל פיסה שנראתה בגודל מתאים. אך לשווא.

סופה של התעלומה בשבריר שנייה שבו נגלה לי קצה ראשו של ספיידרמן , במרווח שבין החלון למסילה.

ספיידרמן נמצא

הרמתי את ספיידרמן ווידאתי שהכל כשורה איתו

מעולם לא חשבתי שזה מסוג המיומנות הנדרש מיוצר.

אבל זו מיומנות כמו כל אחת אחרת, כשעסוקים במשך שעות

בגזירה קריעה ומיון קטעי מאמרים, דימויים או סתם גזירים צבעונים.

זהו עיסוק שקיבל תנופה בחמשת השנים בהם נסעתי כל יום ברכבת מבנימינה לת”א. כפי שכבר כתבתי ברשומה קודמת, הקריאה הכמעט אובססיבית במוסף “גלריה” של עיתון הארץ שימשה כתחליף למציאות תרבותית שלא יכלה לבוא לידי ביטוי ובעודי מבקרת וירטואלית בכל תערוכה, או ביאנלה קיימים, פיתחתי מיומנות לסרוק את העיתון בחיפוש אחר משפטים או דימויים שעוררו בי השראה ובמשך השנים מצאו את מקומם בעבודותי. כיום כל עיתון, קטלוג או ספר מועמד לחיתוך וקטלוג או סתם נגנז בערמה לשימוש עתידי.

עיקר עבודתי נעשית במתחם ששטחו לא עולה על 5 מ”ר.

זהו סטודיו שבו ממוקמים בצפיפות שולחן, גדול יחסית לסטודיו, מדפים עמוסים, לוח שעם גדול, פטפון, תקליטים ועשרות עיתונים וג’ורנאלים.

שם באואזיס הקטן שלי אני יושבת.

יוצרת. קוראת עיתונים. שומעת תקליטים.

העבודה שלי בד”כ מאוד אסוציאטיבית. קצת כמו משחק אסוציאציה שילדים משחקים בו.

זה  מה שעושה לי את זה… אין סוף אפשרויות  של יצירה.

לעיתים ריבוי הדימויים מציף, תרתי משמע. אני טובעת בים רעיונות ועיתונים, מתחילה עבודה, עוברת לבאה , גוזרת דימוי מקטלוג של טיול שהורי שמרו, ועוברת למוסף “גלריה” של היום. מתחילה עבודה על קרטון של משולש פיצה וגוזרת כותרת מאינציקלופדיה ישנה. וכך נערמים להם על השולחן ועל ריצפת הבטון אינסוף דימויים .

בימים אידילים העבודה על קולאז’ חדש מתחילה בחדר עבודה מסודר. Tabula Rasa: שולחן פורמייקה לבן נקי, ריצפת בטון אפורה שטופה.

ומילים , משפטים ודימויים שאינם בשימוש מוחזרים לקופסאות ממוחזרות.

ספיידרמן (או כפי שקראתי לו בטעות בתחילה “סופרמן”) מלווה אותי מזה ימים אחדים. הוא עובר בין עבודותי ומתרווח .

בודק אם ישמש למטרה שלשמה נקרע מסביבתו הטבעית, ויגלם את תפקידו כסופר הירו גברי

בעבודה האחרונה שלי (העוסקת בבדיקת הדימוי הנשי) או שיכנס לאחר כבוד לניילונית מקוטלגת עד שאזכר בו שוב בעבודה אחרת.

פרט מתוך קולאז’ בתהליך

After all

To paste or not to paste

This is the question

About the Author stephanie harari

יוצרת, חולמת, וחוקרת. משחקת עם חומרים וטכניקות, בעלת דמיון ללא גבול. מלמדת ומשתפת בכל גילוי יצירתי. ובעיקר - נהנית.

One comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s